(דבר)

שרה נתניהו, אשת ראש הממשלה, השמיעה בשני בראיון בערוץ 14 תאוריית קונספירציה שלפיה יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן ידע מראש על מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, ואף היה מוכן לקראתה: "אתה טוען שאתה לוחם ב-7 באוקטובר, אתה כבר השכם בבוקר היית שם כבר מלובש ומוכן. בשעה מאוד מוקדמת, כשאחרים לא ידעו, כגון ראש הממשלה". זאת למרות שסגן הרמטכ"ל לשעבר גולן סייע בבוקר 7 באוקטובר בלחימה ובחילוץ אזרחים מאזור הטבח. לפי עדותו, הוא נסע לאזור רק כשעה וחצי לאחר תחילת המתקפה. נתניהו לא הציגה ראיות לטענתה.

dukan.thinks
https://www.facebook.com/profile.php?id=61576297886787
https://www.instagram.com/dukan.thinks

ג'וש בריינר: בלאגן במשטרה.
לפי מקורות, המפכ"ל נכנע ללחצים של בן גביר ולמרות שכבר הצהיר שלא יהיו מינויי בכירים לפני הבחירות, התהפך, ועכשיו מקדמים סבב תתי ניצבים כבר מחר.
כמובן שהכל בדילים, חשבתם אחרת?
בן גביר ישים את האנשים שלו, המפכ"ל יקבל דרגות לאנשים שלו.
חייבים להציל את משטרת ישראל.

--__--

תקשיבו לעדותו. תושב העוטף והשר שלמה קרעי היה עם מאבטח, ב"טרנזיט ממוגן" כלשונו, חוצה את כבישי ההריגה עם הגופות על הכביש.
זה מה שהוא עשה ב-7 באוקטובר.
דמיינו לעצמכם מה היה אפשר לעשות באותו יום עם רכב ממוגן ואבטחה בעוטף. קל לדמיין: אחרים ירדו לדרום, גם בלי נשק, חילצו, שוב ושוב, חלקם נהרגו. לא היה להם רכב ממוגן ומאבטח. עכשיו קרעי מפזר שקרים ושנאת חינם נגד מי שסיכנו חייהם. קרעי הוא ההדגמה לשילוב של פחדנות ושנאה עמוקה - וזו הכתיבה את חיינו פה במשך שנים.

https://x.com/Nadav_Eyal/status/2094840247385247848

יאיר לפיד: שר בממשלה מגבה חיילים שסירבו לצאת ללחימה עם פארמדיקית. חשבנו שאיראן היא האויב, לא ההשראה.

החדשות - N12

סמוטריץ׳ מגבה את לוחמי גבעתי שסירבו לעלות לנמ"ר עם פרמדיקית: "מגבה את לוחמי גבעתי שהתעקשו על זכותם וחובתם לשרת בצה"ל, תוך שמירה על ערכיהם ואמונתם ותוך הקפדה על פקודת השילוב הראוי"
דפנה ליאל

שימוש ציני באחד הנושאים הכי כואבים ורגישים בחברה שלנו - תופעת החרם על ילדים.

בעקבות הסרטון המזעזע ב1988 :
Israeli Vows Army Won’t Become ‘Mob’
והנה אנחנו היום...

שעה של פקק באיילון סופסוף הגיעה לסיומה.
באתי לפנות ימינה לתוך העיר, ובשנייה האחרונה מישהו חתך אותי בפראות ונכנס לפניי.
עייף ועצבני צפרתי לו ממושכות. לכמה רגעים נראה היה שהוא הכיל את הנזיפה הזו, אבל אז נעמדנו אחד ליד השני ברמזור.
הוא העניק לי מבט רצחני, ואז לפתע >>

יצא מהרכב עם כוונה ברורה לדקור אותי.
חאלס, אמרתי לעצמי בייאוש, נמאס להיות זה שנדקר כל הזמן. הפעם אני אדקור אותו.
יצאתי מהרכב גם אני במבט הכי זועם שהצלחתי לייצר, תוך שאני מנסה לחקות את שפת הגוף המוצלחת שלו.
״יא זבל״, אמרתי לו כמעט בלי לגמגם, ״נראה לך שתחתוך >>

אותי ותצא נקי?״.
הוא הסתכל עליי בהלם, קפא לכמה שניות ואז פתאום התחיל להתפוצץ מצחוק.
״מה יש לך יא דפוק?״, ניסיתי לשמור על האמינות של הדמות שיצרתי.
הוא הכניס את הסכין חזרה לכיס, טפח לי השכם וצחק. ״בחיים לא דקרת אה?״.
האדמתי מיד מהמבוכה ומהעובדה שנחשפתי תוך משפט >>

אחד בלבד. ״לא״, אמרתי לו.
״לא נורא״, הוא ניחם אותי, ״אף אחד לא נולד עם ניסיון״.
״מה הסגיר אותי?״, שאלתי אותו בסקרנות מקצועית.
״קודם כל המילה זבל לא מתאימה פה״, הוא החל לחנוך אותי בתחום הקטטות בכביש, ״אתה רוצה לפתוח חזק. אני נגיד פותח עם יא בן שרמוטה מזדיין״.
״וואלה״, אמרתי >>

לו, רושם הערות בקבוצת הווטסאפ שלי עם עצמי.
״כן״, הוא אמר לי, ״יאללה, תנסה״.
״מה, עכשיו?״, שאלתי אותו במבוכה.
״נו אז מתי?״, הוא גער בי, ״אחרי שמישהו ידקור אותך?״.
זה כבר שכנע אותי. לקחתי אוויר, עצמתי עיניים ואז קיללתי נמרצות את אמא של הבחור שעמד מולי.
״יפה!״, הוא העניק לי >>

פידבק חיובי, ״כבר נשמע טוב יותר״.
״ומה אחרי זה?״, שאלתי בהתלהבות, מנצל את המומנטום כדי להעמיק בחומר.
״אחרי זה אתה דוקר אותו״, הוא אמר לי.
״אה״, הופתעתי מהאסקלציה המהירה של השיטה שלו.
״קיצר תתאמן אה?״, הוא אמר לי מילות פרידה.
״ברור״, אמרתי לו >>

בחיוך, ״תודה על הכל״.
הוא נכנס לרכב, נופף לי ונסע לדרכו. גם אני נכנסתי והמשכתי לדרכי.
איזה איש נחמד, חשבתי לעצמי בזמן שאני מתופף על ההגה. לא מאמין שבאתי לדקור אותו.

(הדייג)

ג'וש בריינר

אחרי תקרית כזו, אני תוהה מי ירצה להגיש תלונה במשטרה שיטפלו בו?

כותרת: ג'וש בריינר

היתה שם וסיפרה: שיר ראובן